נושאי הבחינה / יסודות הביקורת
יסודות הביקורת
מטרת הביקורת, מהותיות, סיכון ביקורת וסוגי חוות דעת.
5 שאלות בסגנון הבחינה · פתרון מלא והסבר לכל שאלה
1. מהי מטרת הביקורת של דוחות כספיים?
קל- א. לגלות כל הונאה בחברה
- ב. להביע דעה אם הדוחות משקפים באופן נאות, מכל הבחינות המהותיות, את המצב הכספי ותוצאות הפעילות
- ג. להכין את הדוחות
- ד. לערוב לרווחיות עתידית
הצג פתרון
התשובה: ב. להביע דעה אם הדוחות משקפים באופן נאות, מכל הבחינות המהותיות, את המצב הכספי ותוצאות הפעילות
המבקר מביע דעה — הוא אינו מכין את הדוחות (זו אחריות ההנהלה), אינו ערב להצלחה עתידית, ואינו מבטיח גילוי של כל הונאה. הביקורת נועדה לספק ביטחון סביר, לא מוחלט, וגבולותיה נובעים מהמדגמיות שלה ומהאפשרות של קנוניה והסתרה מכוונת. פער הציפיות הזה נבחן ישירות.
2. מהי מהותיות בביקורת?
בינוני- א. סכום קבוע הנקבע בחוק
- ב. סף שמעליו השמטה או הצגה מוטעית עשויות להשפיע על החלטות משתמשי הדוחות
- ג. סכום הנקבע בידי הלקוח
- ד. רק הפרש הגדול ממיליון
הצג פתרון
התשובה: ב. סף שמעליו השמטה או הצגה מוטעית עשויות להשפיע על החלטות משתמשי הדוחות
מהותיות נקבעת מנקודת מבטו של משתמש הדוחות: האם הפער היה משנה את החלטתו. אין סכום קבוע בחוק, והיא נגזרת מהיקף הפעילות ומההקשר — מה שמהותי בחברה קטנה זניח בגדולה. שימו לב שיש גם מהותיות איכותית: פריט קטן בסכומו יכול להיות מהותי אם הוא נוגע, למשל, לעסקה עם צד קשור.
3. המבקר מצא הצגה מוטעית מהותית ונרחבת בדוחות. איזו חוות דעת יביע?
קשה- א. חוות דעת בלתי מסויגת
- ב. חוות דעת שלילית
- ג. הימנעות מחוות דעת
- ד. חוות דעת עם הפניית תשומת לב
הצג פתרון
התשובה: ב. חוות דעת שלילית
הבחירה נקבעת בשני צירים: מהות הבעיה והיקפה. כאן הבעיה היא הצגה מוטעית — כלומר המבקר יודע שהדוחות שגויים — והיא נרחבת, ולכן חוות הדעת שלילית. הימנעות שמורה למצב אחר לגמרי: כשהמבקר לא הצליח להשיג ראיות ואינו יודע. אל תחליפו בין 'הדוחות שגויים' ל'לא יכולתי לבדוק'.
4. מהו סיכון ביקורת?
קשה- א. הסיכון שהמבקר יביע חוות דעת בלתי מתאימה כאשר הדוחות מכילים הצגה מוטעית מהותית
- ב. הסיכון שהלקוח לא ישלם
- ג. הסיכון להפסד עסקי של המבוקר
- ד. הסיכון לשינוי בשערי מטבע
הצג פתרון
התשובה: א. הסיכון שהמבקר יביע חוות דעת בלתי מתאימה כאשר הדוחות מכילים הצגה מוטעית מהותית
סיכון הביקורת הוא סיכון מקצועי של המבקר עצמו — שיאשר דוחות שגויים. הוא מפורק לרכיביו: הסיכון המובנה בפעילות, הסיכון שהבקרה הפנימית לא תמנע או תגלה, וסיכון הגילוי — היחיד שהמבקר שולט בו, באמצעות היקף וסוג הנהלים. מכאן שככל שהשניים הראשונים גבוהים, על המבקר להרחיב את עבודתו.
5. מה אחריות ההנהלה לעומת אחריות המבקר?
בינוני- א. שתיהן זהות
- ב. ההנהלה אחראית לעריכת הדוחות ולבקרה הפנימית; המבקר אחראי להביע דעה עליהם
- ג. המבקר אחראי לעריכת הדוחות
- ד. ההנהלה אחראית להביע דעה
הצג פתרון
התשובה: ב. ההנהלה אחראית לעריכת הדוחות ולבקרה הפנימית; המבקר אחראי להביע דעה עליהם
הפרדת האחריות היא תנאי לקיומה של ביקורת בעלת ערך: מי שעורך את הדוחות אינו יכול לבקר את עצמו. ההנהלה אחראית לדוחות, למדיניות החשבונאית ולבקרה הפנימית; המבקר אחראי לחוות דעת בלתי תלויה עליהם. זו גם הסיבה שמתן שירותי הנהלת חשבונות למבוקר מהווה איום מובהק על אי-התלות.